<h1>סמ"ג עשין סימן קצ"ג</h1>
<h2>דף טו.</h2>
מערב ועד בקר תן לה מדתה שתהא דולקת מערב ועד בקר ושיערו חכמים (מנחות פ"ט א') חצי לוג ללילי תקופת טבת הארוכים (לשון רש"י שם) ופירש רש"י (שם) שכשהלילות מתקצרין ונותר מן השמן אין בכך כלום. יש מפרשים (יומא ט"ו א' תו"י ד"ה תן) שמה שאנו אומרים במסכת יומא (כ"ג א') בן בכרי היה ממונה על הפקיעות פירוש שהיה מפקיע פתילות לפי הלילות כי בלילות קצרות עושין אותן גסות כדי שיכלה כל השמן וכן מצינו זה הלשון שבפתילות כדאמרינן בפרק במה מדליקין (שבת כ"א א') מבלאי מכנסי הכהנים ומהמיניהם מהן היו מפקיעין פתילות למקדש וכן ישנו בירושלמי דפרק אחרון דפאה (דף ל"ו, ב'), אמנם בפרק שני דיומא (כ"ג א') גרסינן אמר אביי מריש הוה אמינא מאי פקיע פתילה כדתנן מפקיעין כיון דשמעתא להא דתניא ולא עוד אלא שלוקה מן הממונה בפקיע אמינא מאי פקיע מלקות.
<h2>דף מה:</h2>
ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלות נר תמיד, באהל מועד מחוץ לפרכת אשר על העדות יערוך אותו אהרן ובניו מערב ועד בקר לפני ה' חוקת עולם לדרתם מאת בני ישראל (שמות כ"ז כ'—כ"א). להעלות נר מדליק(י)ן עד שתהא שלהבת עולה מאליה, תמיד כל לילה ולילה קרוי תמיד כמו שאתה אומר עולת תמיד ואינה אלא מיום ליום וכן במנחת חביתין שאינה באה אלא מחציתה בבקר ומחציתה בערב אבל תמיד האמור בלחם הפנים משבת אל שבת הוא (פירוש רש"י עה"ת). ובפרק טרף בקלפי דרשינן אש תמיד תוקד על המזבח אף אש מנורה שנ' בו תמיד מעל מזבח החיצון תקחנו.
